ב"ה

יום הזכרון

אהרן = 906 = רוקם = דבר קם

=  תקות = קם בצחוק = עלץ הרן

יום = 616 = התורה = דורות

=  את הדור = את חברה = את ההרה

=  צנעה את = עצמותי = אתה עצמי

זכרון = 933 = בשם א-ל = זכר עולם

 = עולם ברכה = רוקם גידי = דוד הוגה שם

=  אהרן שלום לכל אם ובת = 2931 = 933

 = רזי בן דוד = בן דוד דבר העתיקה הקדושה

= 1932 = 933 = החיים מכל דור

נרקום = 956 = ספר התורה = התורה שלדו

=  ספר יום = ספר דורות = חקר לב דורות

 = חקר לב התורה

תקיעה = 585 = השפר* = פרשה

*ראו נא את הרשימה בשם שפר.

תרועה = 681 = אפם = סוד העצמות

=  סובב העצמות = לבלוב העצמות

=  לבלוב תורה = תורה לב לבו

ספר התורה הוא השלד אשר ירשנו מכל דור. הוא עצמותינו. עלינו להחיות את התורה ולרקום עליה בשר חי ממש. הבה נרקום עצמות, בשר גידים ודם להויה! כי זהו המקדש, וזאת עבודת אהרן כהן הראש! הבה נשמח את הנביא יחזקאל!

ב"ה

שׁ‍ֹפָר

בעברית נכונה המילה "שופר" כתובה בחולם חסר כך: שׁ‍ֹפָר.

כדי להגיע אל פנימיות התורה, עלינו להקפיד עד מאד באיות נכון. אנחנו מסתירים מעצמנו את אמת התורה. גלוי האמת הוא בדרך החלופים. לכן, עלינו לכתוב כל מלה באיות נכון כאשר אנחנו עושים חלופים. (היה עדיף לעשות כן בכל עת. אולם, זה מובן כי בינתיים יש עיתונות וכו')

לכן:

קול = 136 = חזקיהו = אהיה חזק

= אהיה אנחנו = עלץ קהל = 1135

= 136 = כל כולל = כל כלול

= כל מועצת החכמות = כל הטבע

= יד כל כנסת ישראל = דוד כל כנסת ישראל

= מיד חסיד = מחסיד אוהב

שפר = 580 = פרש = עודך

= אני הוגה שר = הנאה הוגה שר

= מחשבות הכי גבוהות של האל

= 1579 = 580 = אשר עדה = אשר דעה

= דמיון הצדיקים = עצם הצדיקים

= עצרת הצדיקים = עצרת הצוחקים

קול השפר = 721 = קול פרשה

= כאן = חזון = בן חוה = החושבת

= שבת הוגה = גם את בן דוד

= משה רבנו ישעיהו בן דוד

= 1720 = 721 = בן דוד את משה רבנו

המצוה היא להגיע לרמת המחשבה של הויה בה הצדיקים עולים על דעתו ולשמוע את צחוק שרה כאשר היא יולדת אותם. זה קול הַשּׁ‍ֹפָר אותו עלינו לשמוע. זאת המצוה האמתית. לשומע קול השפר האמתי כל יום הוא ראש השנה.

ב"ה

ראש השנה = 861 = בית המקדש

שנה = 355 = מחשבה = המשבח

=  יצר הכל = כל כפרה

מחשבות = 756 = נו"ן = כל עולם

=  עולמים = שמותי = שעשועי

כל האדם חושבים את המחשבות הכי טהורות

= 3409 = 412

=  כל עמך חושבים את המחשבות הכי טהורות

=  בתי = בקדשו = בית

=  אתם שמי השמים בארץ

המקדש = 449 = ילדתה = משה בארץ

ראש השנה = 861 = בית המקדש

 = אסף = לאלף = לחוזרים

=  נוה נשמתי = נשמתי הנאה

=  שרש הנאה = על העולמים

=  המקדש כל עמך חושבים את המחשבות הכי טהורות

= 3858 = 361

=  המקדש כל האדם חושבים את המחשבות הכי טהורות

חשיבות = 726 = כון = יודעים הויה

=  עלץ כהן = 1725 = 726

 = הקדושים נולדים = מולידים הקדושים

צדיקים = 814 = הגוף = צוחקים

=  צוחק עמך

חשיבות צדיקים = 1540 = 541 = ישראל

 = יודעים הצדיקים הויה

=  יודעים הצדיקים הקדושים

 = יודעים הצדיקים כל בית ישראל יחד

= 2539 = 541

מחשבות צדיקים = 1570 = 571

=  מלאך = לישראל = סובב ראש

 = אשר סובב = מחשבות הגוף

=  הגוף כל עולם = כל צדיקים בדרך

כונותינו = 548 = כונותי להויה = מחך

=  מח שר = יובלך

הבית השלישי = 1072 = 73 = עלץ כנסת ישראל

=  על שם כנסת ישראל = קרן חסד

=  חכמה = הנביאה

בנית את הבית השלישי = 1935 = 936 = שלום

על כל עם ישראל להשתדל לחש‍וב את המחשבות הכי טהורות והכי טובות. כלנו צריכים להשתדל עד מאד להגיע לרמה זאת. העיקר להשתדל. לנסות ולנסות שוב...ושוב. למשתדל/ת בכל מא‍ֹדו/ה ההצלחה מֻבטחת. כאשר יהודי/ה מגיע/ה לרמת המחשבה הכי עליונה וטהורה, הוא/היא משפיע/ה על מחשבות כל עם ישראל בכל הדורות ומעלה אותן. לא משנה מה קורה בפוליטיקה או בכלכלה או בכל המתרחש בעולם. עלינו לְעַצֵּב את העולם כדמותנו, לטובה – ולא להניח לעֶצֶב להכתיב את התנהגותנו. כאשר יהודי/ה מגיע/ה לרמת המחשבה הכי עליונה, הכי טהורה, הכי טובה, הכי א-להית – הוא/היא יוצר/ת גוף טהור וקדוש לעולם וכל הצורות היותר נמוכות, הנובעות מהמחשבות היותר נמוכות שלו/ה, מתבטלות.

בברכות לשנה טובה לכל עם ישראל ולכל הבריאה – תחתמו ותכתבו

ב"ה

עצם מעצמי

הקול הנשי של הויה הוא דק וצנוע עד מאד. לעולם אל תלמדו תורה ממי שאינו מסוגל לשמוע אותו.

כמו שאמי הייתה אומרת לי, הבת היחידה שלה: תקשיבי למה שאני מתכוונת, לא למה שאני אומרת.

כמה שדבר יותר ה'עצמי' של הויה, הוא יותר צנוע. הקול האומר את אשר בלב ה' הוא הכי דק.

צנע = 210 = עצמי = סוד פני = חבר

השומעים רק את הקול הזכרי של ה' אינם מגיעים לרמה של העצם מעצמי של ה'. הם אינם החברים המקורבים.

דק = 104 = צד"י = סוד בלב = בארץ = 1103

= 104 =  נלכד = כל ילדי = יודע דוד = יודע הגו

 = הגו הוה עד = גוה הוה עד = גוה זוג מתגלם

=  היא דוד מתגלם

קולי דק = 250 = מעצמי = קול סודי בלב = דברי בלב

=  אור גדול

לכן, הרמ"ק כתב ספר בשם תומר דבורה  וקול נשי יצא מגרונו.

תומר = 646 = א-להים = מדברת = פוסקת = לדורות

דבורה = 217 = רזי = הזהר = דבר העתיקה הקדשה

= 1216 = 217 = ראה עצם מעצמי

תומר דבורה = 863 = משה קורדברו

= רזי א-להים = דבר העתיקה הקדושה לדורות

= 1862 = 863 = דבורה פוסקת = תורת א-להים עצמי

= צנע תורה א-להים

א-להים עצמי = 856 = צנע א-להים

= נוף = כל ציון = כל משכילות

= בית מקדש = מקדש בתי = חבר א-להים

עצם = 760 = עצרת = דמיון

עצם מעצמי = 1010 = 11 = ו-ה

= העתיקה הקדושה = חג = א"י

רוב הרבנים אינם שייכים לחבר הא-להים, אינם נקראים עצם מעצמי, העפר אינה הופכת לארץ ישראל כאשר הם דורכים עליו והם אינם ראויים ללמד תורה בשם הויה.

ב"ה

הקול הנשי של הויה הוא דק וצנוע עד מאד. לעולם אל תלמדו תורה ממי שאינו מסוגל לשמוע אותו.

כמו שאמי הייתה אומרת לי, הבת היחידה שלה: תקשיבי למה שאני מתכוונת, לא למה שאני אומרת.

ב"ה

הצורך המוחלט באמירת האמת אודות הפרוש

הרבני השגוי של היהדות

בדבּרי על השטויות והשגיאות וגם, אכן, הסכנה ביהדות הרבנית, אינני עושה זאת ממקום של שנאה בלבי. אלה דברַי כְּאֵם, כְּאחות, כְּבת; במודעוּת עמוקה ומתמשכת ליחוסם של הרבנים כבניהם של אבותינו ואמהותינו הקדושים ולִזכוּתם של אבות ואמהות העומדת להם בכל עת. ברור לי כי אם טעות בידי, הריני מחשידה את עצמי בהצגה מעוּוֶתֶת של נשמות עדינות וטהורות. ידוע לי כי רוב הרבנים הוכנסו לפולחן העבודה הזרה הבבלית כילדים; עליהם ועל תלמידיהם חל הכלל תינוק שנִשבּה לגבי יהודי הנאלץ לחטוא.

עם זאת לא אחשה, כי אני מודעת עמוקות גם לסבל שהביאו הרבנים על היהודים ועל הגויים גם יחד – וזאת יש להפסיק.

לא אבקש, ח"ו, כי יוטל עונש על הרבנים; אולם עליהם להכיר בשגיאתם כדי להביא תקון לעולם.

די אם יודו במשגה שלהם, יקבלו על עצמם לחדול מכך ויַפנו תפילתם אל ה' שינחה אותם בְּדרך התורה האמתית. שנוי גדול ועז יהיה זה מבחינת הרבנים; חוָיַת הקושי לבדה תעמוד לזכותם. ההתגברות על כאב ההכחשה העצמית תהיה ראשית טִהורם. אמנם, התשובה (הנכונה) מתקנת את העולם: הווה / עתיד / וגם עבר – כפי שלִמדו הרבנים עצמם. כל שעליהם לעשות הוא חזרה אל ה' בלב טהור, ותקון הנזק שגרמו לו יֵצא לדרך. אכן, יהיה עליהם לערוך שפורים; אך לא יהיו אלה עונשים – כי אם רק השתדלויות מצדם.

תקנת פרוזבול היא השורש להתרוששות עולמית כוללת. על הרבנים להתגבר על פנייתם אל השׂררה ועל חששם מפני הפיכה גמורה של החלטה מוטעית בעליל, ולשוב לשמירת דיני השמיטה והיובל ככתוב בתורת משה. כמו כן יש לבטל את הרשאת הריבית שנִתנה לבנקים. לשום רב לא הותר להרשות זאת. המתעקשים לשמֵר את הפרוזבול נושאים באחריות למותם ולסבלם של עניים רבים ברחבי העולם כולו – יהודים וגויים כאחד. עליכם להודות בכך ולבקש תקון. אין צורך בענישה; כשתבינו עד איזה עומק נפגעה האנושות, תסבלו די מהצער ומהחרטה. אין להוסיף על זה.

צביון העולם, מלכתחילה ובדיעבד, איננו הולם לַתאור הרבני שלו. אין בנות ישראל מתאימות לַתאור הרבני. אין הגויים מתאימים לַתאור הרבני. רק הרבנים מתאימים לתאור העולם שלהם. הם הקרינו את תודעתם אל העולם. אנשים, חיות וגם חומר דומם, משַקפִים את מחשבותינו, רגשותינו ו-"ציפיותינו" בחזרה אלינו. אם הרבנים מצפים מהגוי ומהיהודיה להיות טמאים מעצם טיבם, הם יקיימו מצב זה כנבואה המגשימה את עצמה.

אדם המצפה לפגוש גויים אלימים, רְווּיֵי-שנאה, בכל מקום – יפגוש רק אותם. אם הוא משוכנע כי אין הנשים טהורות והן מפיצות טומאה, מנוּעוֹת משִקוּל-דעת צלול, עצלניות ושחצניות עד כדי הנאה מְרַבּית ממראות ותכשיטים – כך נתגלֶה לעיניו. למעשה, האמת הפשוטה בענין הראי והאשה היא: נשים משַקפות בחזרה אל גברים את אשר הגברים מצפים מאתנו.

אין בכל היקום כּ‍ֹח יצירתי גדול מהשכל והלב של אשה, ביחוד אשה יהודיה. גזלתם מאתנו את האושר. גרמתם לנו לשנוא את גופינו ולחשוב כי אנו חלשות. לִמדתם אותנו לא לבטוח בשכלנו או ברגשותינו. גרוע מכל, אִלצתם אותנו להעמיד פנים של מאושרות. כתוצאה מכך חיים אנו בעולם ספוג ביגון עמוק; מעט האושר המצוי עוד בעולם הוא מזויף ומעושה. הרבנים הורידו את מדרגת הנשים, ובעולם כולו הנשים נחותות דרגה: נאנסות, מושחתות-גוף, משועְבָּדות ומשוללות כבוד.

למעשה, הגויים אינם אלימים וצמאי דם. אין הם שונאים אותנו כי אנו כה קדושים, והם כה שפלים עד כדי עִווּתָם מקנאה. אולם היהודים המאמינים לרבנים מפיצים בעולם את למודם כאשר הורו הרבנים, וכך קולטים הגויים מן היהודים את הכוָנות והמעשים המצופים מהם ואת הרמזים התת-הכרתיים ומשַקְּפִים אותם בחזרה.

הרבנים, אחרי ככלות הכל, אחראיים לכל סבל העם היהודי בידי הגויים – כי הם לִמדו אותנו לשנוא את הגויים ולפחד מהם, לצפות מהם לנטיות רצחניות. בכך התרנו להם להיות כאלה. חִזקנו בהם את הרצון להזיק והגברנו את הנזק בפועל – בצפיותינו מהם ובמסרים הסמויים ששִגרנו אליהם.  צייַתנו לרבנים ובגלל זה אנו נתונים למעשי זוָעה.

הגויים נולדו מנשמות היהודים לומדי התורה. כוָנותינו, רגשותינו ומחשבותינו בזמן למוד התורה קובעות את צורות הגויים, תכונותיהם וחיוניותם. הבה נאהב אותם ונברכם בכל תנועת-נפש קדושה, בכל כוָנה יפה של הלב, בכל עִלּוי יצירתי של השכל ובבריאות וחוסן של צורת הגוף!

אני מוּדַעַת לכ‍ֹבֶד חטאי הרבנים – כה רבים ועצומים, עד כי הם חוששים להודות בלבם ובפני העולם על מעשיהם באמת. לכן אומַר: הריני מוחלת לכם. אך עליכם להודות בשגיאותיכם בלבכם, בפני ה', בפני עם ישראל ובפני הגויים ולקבל עליכם תִקון מלא של דרכיכם.

בעשותכם זאת, לא רק יָשוּב העם היהודי כאיש אחד אל ה'; לא רק יתעלו הגויים לצורתם המושלמת – אף הח‍ֹמר הדומם ישתחרר ולא יהיה עוד בסיס לחטאים.

דעו: אף כי אין אני בוררת במלים ולא אכחיש את ע‍ֹמק חטאֵי הרבנים וחֻמרתם, דברַי באים מתוך אהבתי אליכם; כידוע, אין נבצר מהקב"ה לתקן כל קלקול – ביחוד   שכל ולב פגומים ושבורים של יהודי, כאשר היהודי חוזר אל ה' בתשובה מלאה ואמתית ומתחרט על הסבל שהוא גרם.

ב"ה

האמת אודות ארץ ישראל

ארץ ישראל איננה שטח גאוגרפי.

ארץ ישראל היא כל מקום בו הקדושים דורכים את רגליהם.

ארץ ישראל היא המשגב לענווים ואוהבי שלום אמת. כל האנשים בארץ ישראל הם אנשים עדינים עד מאד. הם מוגנים מכל רע כי שום רע אינו יכול לגעת בארץ ישראל.

ארץ ישראל איננה מדינה. אי אפשר להגיע אליה בשום כלי רחב. אין שום צורך להגן עליה בנשק. שום נשק לא פעיל בה.

תושבי ואזרחי ארץ ישראל מוזמנים ע"י זקני המקום אחרי שהוכיחו כי הם ראויים לגור, לדור ולחיות בה.

בארץ ישראל התורה היא מערכת חוקי הארץ - תמיד. אין שום נתינים כפופים לתורה בארץ ישראל. כל התושבים והאזרחים חיים על פי התורה מתוך רצונם החופשי לחלוטין - כי התורה היא רצונם.