Saturday, October 29, 2016


Derekh Eretz Comes Before Torah

The "Derekh eretz (literally the way of the land, or the path of the Earth) comes before Torah" (Midrash Vayikra Rabbah 9:3) is a very famous teaching in Judaism.
It is usually taken to mean, nowadays, that one must know how to be polite and behave with respect in order to learn Torah.

While this is most certainly true, it is only the very most surface layer of understanding what "derekh eretz" really means.

 When we walk, we pave the road that comes before us. It is very, very important for us to know how this is accomplished, because it is accomplished whether we are aware of it or not. If one is not aware of how one is paving their path and does so mindlessly, or carelessly, or without an attitude of deep respect and awe; one will most certainly encounter unpleasant surprises in the world. They that person will say: Why did this "befall" me?! How cruel life is! How unpredictable!

So let us know how to walk through life so that unpredictable surprises are obviated before they occur.

The pupils of the eyes are the Gates of Heaven. They dilate and contract no only in response to how much light is present. The pupils will dilate when we see something that is very beautiful to us
as when someone sees someone to whom they are very attracted.

Light is not "out there" it is produced by our Consciousness. We live in the light of our Consciousness. That is the light in which we see everything and the level of our Consciousness will determine the quality and quantity of the light we see
how strong it is, how penetrating it is, how meaningful the colors and so on.

It is, therefore, very important that we gently discipline our Hearts, over time, to genuinely love beautiful and loving things. That way, our Mind will generate beautiful images and our Hearts will beat with love. In that way, our pupils will dilate (the Gates of Heaven will open) when we imagine the beautiful and contract (the gates of Heaven will close) if we imagine something unlovely.

As we walk, we breathe. We also create sounds. Our Hearts beat. Our blood flows. The biological processes continue and, also, we step down on the Earth and that creates vibrations in the entire Earth
and beyond.

Eventually, we arrive at a level of self-awareness and self-discipline whereupon we are able to control all of these processes at will.

Until then, it is very important for us to know that the light that proceeds from our Consciousness and exists through the pupils of the eyes interacts with the vapor of our breath and the sound waves we are producing and creates the reality that we encounter. Sound and light are one and the same. (Yes, I know the physicists have a different, I should say equivocal and unclear, version of how light work and sound and what their origins are, but they are incorrect). If we are walking without someone else, we likely speak with them. The quality of the conversation will also determine the shapes and forms that the light, sound and vapor issuing from us will take.

When we touch that which has been formed by the light, sounds and vapors exuding from us, we imprint on them the final seal of what characteristics they will take. It is absolutely crucial that we step gently on the Earth and touch objects with love. How much more important is it that we touch one another with love?

Though light and sound and vapor are very fine, the objects and events they form can be hard and obdurate and so it is very important that we do not create harsh and demanding realities. We have to know that it is incumbent upon us to obviate ugly vagaries in life at the source
our own thoughts, feelings, words and deeds as we walk on the path of life.  

These are the truths of Creation that we must know before we attempt to learn Torah
all of us, Jew and Gentile alike. If we are not already in a state of exquisite awareness of the fact that we are creating our own realities, whether we are aware of it or not, whatever our intentions may be, and knowing, at the very least, generally how we do it, then we will not be in a the proper place of sacred awe required to understand Torah properly.

Those who are in the place required to understand Torah (Terra) correctly and to teach Torah (Talmud Torah => giving birth to Terra) walk in Peace, breathe in Peace, and tread upon the Earth with Love and Sacred Awe because they are exquisitely aware of the fact that they are walking on the dust of our Holy Mothers and Fathers who walk before us - always.

Most Jews have lost this knowledge. That is why they think that derekh eretz is just "being a mensch" and that is why most Jews think that Yisra'El is a geographic locus, or, God help us!, a place that can be made into a state. That is why most Jews can only see the high moral mountains of Torah, but cannot contend with the valleys and with the boulders.

The Native and Aboriginal Peoples are much more aware of this than Western culture.
The do not do things haphazardly. They do not engage in meaningless activity. Everything they do is mindful and deliberate.

It is worthwhile to learn how to relate to the creation with sacred awe from them. It is worthwhile to experience how to move into the sacred places from them. After that, one may learn Torah properly.

Rabbi Samson Rapha'El Hirsh speaks of Torah Im Derekh Eretz - Torah *with* Derekh Eretz. He understood. He found The Land.




ב"ה

דֶּרֶךְ אֶרֶץ קָדְמָה לַתּוֹרָה

אודות אמרה זאת כתוב בוויקיפדיה: דרך ארץ קדמ‏ה לתורה היא אמרה של חז"ל לפיה, אם אין האדם נוהג בדרך ארץ - בנימוסים ובהליכות המקובלות בחברה שבה הוא חי - לא ניתן ללמד אותו תורה ומצוות‏‏.

הבה נראה את משמעות הדברים, כי בימינו הם לגמרי לא ברורים. לא מובן כיום מהי דרך ומהו נִמוס.

נס = 110 = יעל = עלי = העלה = כל ימי

נמוס = מנוס = 156 = כל ימי תהלים
= 1155 = 156 = צו עולם גשמי
= צא העולם גשמי = מוליד היה הוה יהיה

וַאֲנִי אָשִׁיר עֻזֶּךָ וַאֲרַנֵּן לַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ כִּי הָיִיתָ מִשְׂגָּב לִי וּמָנוֹס בְּיוֹם צַר לִי – תהלים נ"ט : י"ז

דרך = 704 = דן = קדם

דורך* = 710 = קים = קדום = שתי

*דּו
ֹרֵך (זכר מניח רגלו וגם הדור שלך בנקבה) וגם דּוֹרְךָ

מולך* = 576

*מו
ֹלֵךְ ומוּלְךָ

מוליך = 586 = פרוש = פורש

רגל = 233 = לברא = יהי אור העתיק הקדוש
= 1232 = 233 = אור הויה = אור הקדושים
= דבר העתיק הקדוש הויה
= ראה העתיק הקדוש כל בית ישראל יחד
= 2231 = 233

דרך ארץ = 1805 = 806 = ציון = משכילות
= שכל אדם קדמון = עפר אדם קדמון

הולך = 541 = חג לך = ישראל
= המצות

צועד = 170 = לפני = לעיני = גוף שני
= 1169 = 170 = צו עד = צו מתגלם

צועדים = 780 = עין = עשית
= צו האדם מתגלם = 1779 = 780
= עולם מתגלם = עד עולם

כדי להגיע לארץ ישראל אדם חייב לדעת איך ללכת כדי לסלול את הדרך לפניו בקדושה.

מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ – תהלים קי"ח : ה

אישון = 1017 = 18 = חי = בהוה
= הדהד

אישוני = 377 = שבעה

שני האישונים = 1342 = 343 = גשמ

זז = 14 = יד = דוד = הגו

כאשר אנחנו הולכים בדרך, העינים שלנו זזות והאישונים (שמי השמים) מתנרחבים ומצטמצמים. האור יוצא מעינינו לפי הכוונות והמחשבות ורחשי לבבותינו. אנחנו גם נושמים כאשר אנחנו הולכים.

נושם = 956 = ספר התורה = ספר יום = ספר דורות

נושמים = 1006 = 7 = ז = או = בה = גד = הב
= כל ספר התורה

רוח מאפי = 345 = משה = גופי מדבר

רוח מאפינו = 401 = את = ישעיהו
= כל הצדיקים שהלכו לפני =1400 = 401

אד = 5 = ה = גב

האד = 10 = י

מאד* = 45 = מה

* מְא
ֹד וגם מֵאֵד

אדים = 615 = הים = האדם אד
= גב האדם

האדים = 620 = כתר

אם אנחנו הולכים יחד עם מישהו אחר, יתכן שנדבר זה עם זה או זה עם זו.

מדברים = 856 = נוף = כל ציון = כל דרך ארץ
= 1855 = 856 = אדמה דרך ארץ

המדברים = 861 = לאלף = אסף
= ראש השנה = אשר המחשבה = בית המקדש

האור היוצא מאישונינו, הִדהודי צעדינו, גלי קולותינו כאשר אנחנו מדברים, הרוח היוצא מאפינו והאדים היוצאים מפינו יוצרים וסוללים את הדרך לפנינו. קשה מאד להגיע לרמת שליטה על הגוף די הצורך כדי  לנשום כרצוננו וגם לצמצם ולהרחיב את אישוני עינינו כרצוננו. עד שנגיע לרמה זאת, חשוב מאד להקפיד כי כל כוונותינו והִגויינו הם יהיו מלאי רצון טוב ואהבה לבריאה.

הגוף = 814 = צדיקים = צוחקים
= ציון בו = דרך ארץ בו

רק היודעים זאת, מבינים מהי יראת השמים ורק יראי השמים מסוגלים ללמוד תורה ומצוות.


Thursday, October 27, 2016


Please look deeply into the equivocations and ambiguities in the following sentences concerning Time and Place:

It is past your bedtime.

Your whole future lies before you.

Once upon a time there was a town here.

What is your age?

This is epic (epoch)!

Why do I always have to tell you the same thing?

Be still.

Are you still going to the game tonight?

It is very difficult to talk about time without equivocations and strange uses of the language. Those ambiguities are the gateways. It is where your mind finds a fuzziness that you can move from one time and place into others if you notice them. Accustom yourselves to moving into the equivocations.

The world the dinosaurs inhabit is becoming extinct - still. One needs to know how to walk out of that world. Don't worry that this information will "get into the wrong hands". The dinosaurs can't get through the portals. They've accrued too much mass. Just as they are extinct here and now, they are extinct on all the levels of finer mass. There are just a few dry bones there to remind us of a sad time long ago. Nothing more.


ב"ה

זמן החלום

ילידי הארץ הכבושה הנקראת "אוסטרליה" בפי הכובשים, מדברים על "זמן החלום" או "עדן החלום". הבה נראה,  בע"ה ובאור החלופים, לְמה הם מתכוונים.

זמן = 747 = ספר אות = מקראות = להבין
= אמון = גופיך המעגל = גופיך נצח
= גופיך קמח = מהשבת = קול תורה
= און אבותיכם = 1746 = 747
= קרן שמות = עלץ שמתו = שמות העתיק הקדוש
= מקום העתיק הקדוש = מעולם העתיק הקדוש
= גיל קדם = גלי קדם = אלהים צוה = אלהים יצא

עדן = 774 = זמן שוכן = 1773 = 774
למדן = שבת כנסת ישראל = חסד שבת
= בת שבע = יוחנן = עץ החיים לפני
= דעת מכל דור = חכמות מכל דור
= נבא כאן

חלום = 644 = חולם =
ולחם = הגולם = הגו בחיים
= דוד בחיים = דם בלבו  = עץ החיים בלבו
= 1643 = 644 = מעץ החיים = יעלץ החיים
= העתיקה הקדושה החיים = לב אם העתיקה הקדושה
= חג החיים = אם גיל = אתר גדול

החלום = 649 = הוֹ = חוה בחיים = הוגה בחיים
= גוי בחיים = אחוד בחיים = אנחנו המקדש פה

זמן החלום = 1396 = 397 = עלץ הישועה

עדן החלום = 1423 = 424 = קדש הקדשים
= עדן חוה החיים = בת שבע חוה בחיים
= יוחנן גוי בחיים = יוחנן הוגה בחיים
= בת שבע הוגה בחיים = חזון בן = חזון שבת
= שבת כאן = נביא אמת וצדק העולם הבא
= עלום התשבי


ב"ה

יוצא לפעל

המקובלים, שרחפו ב"ספירות", ניסו להבין את הענין 'יוצא לפעל', אך החמיצו את מטרתם. הם התקשו להבין כי הרצון יוצא לפעל בארץ, ולא מרחף מעל.

להבין = 747 = זמן = מקראות
 = הויה כאן = הקדושים כאן = 1746 = 747
=  עלץ כל בית ישראל שמי השמים כאן בארץ עמך
= 5742 = 747 = לב בקדום = לב הקים
 = כל בית ישראל יחד כאן = מקום עתיק הקדוש

יוצא = 107 = הארץ = 1106 = 107

נסע = 180 = פעל = ענני = מסעי

לפעל = 210 = דור = חבר = עצמי
=  נולד עמי = הוה עד עמי = אליהו הנביא הוה עד
 = קול מתגלם = 1209 = 210 = חזקיהו מתגלם
=  הגלם לישראל = לנסע

יוצא לפעל = 317 = חדשה = החדש
=  ישבה = מגלם ארץ ישראל = 2315
 = 317 = טוב מכל דור = יצר טוב

יוצאת = 507 = זך = ראשו = אשרו
=  מלכות העתיקה הקדושה = 1506 = 507

יוצאת לפעל = 717 = זי"ן = הבין = התשבי
 = בשבת אחד

הברית = 617 = יום עלץ = 1616 = 617
=  קרן דורות = התורה שם המלכה
=  קיום עולם צדק = יום העתיק הקדוש
=  דורות העתיק הקדוש
= אתה עצמי העתיק הקדוש
= ממוש כל מסעי העתיק הקדוש

הברית החדשה יוצאת לפעל = 1656 = 657
= אם הוה היה יהיה = גלגל אתר

היום הגדול = 669 = אם כל חי = אם כל בהוה
= האלהים בהוה = האלהים חי
= המדברת בהוה = הפוסקת בהוה
= ראיתי גדולה = ראיתי הגדול

לנסע בארץ = 1313 = 314 = בקרבי
 = שדי

התורה יוצאת לפעל = 1333 = 334 = שלד
=  יום יוצאת לפעל = דורות יוצאת לפעל

היום הגדול הוא אותו יום אנחנו מבינים וחווים כי אנחנו חיים כל יום, בכל זמן, בכל דור, במכל מקום. באותו יום התורה יוצאת לפעל ממש.

לזאת מתכוון ישעיהו הנביא.


ב"ה

עדן האבן - החכמה הנצחית של עדן האבן החקוקה באבן

מישהו אמר כי הילידים היו חיים בתקופת האבן בבוא האדם הלבן אל חופי ארצם. אני מבינה את השקפתו של מי שאמר זאת כי גם אני, עד לא מזמן, השתמשתי לגנאי בביטוי "תקופת האבן". בהתבוננות מעמיקה אל תוך עצמי, ראיתי זאת כך: עדן האבן הוא המקום המדויק בו דברי א-להים חקוקים באבן – והם לב-לִבָּה ּשל הוייתנו בעולם הגשמי.

עדן = 774 = בת שבע = שבת כנסת ישראל
= ברך כנסת ישראל = בן כנסת ישראל
= יוחנן = למדן =  חגגנו קדם = גן מלא

גן = 703 = אבן = שבת העתיק הקדוש
= בן העתיק הקדוש = 1702 = 703
= אנכי חי בכל זמן ובכל מקום
= קבוץ כנסת ישראל בהוה בכל זמן ובכל מקום
= 3700 = 703
= קבוץ כנסת ישראל בהוה מקראות אליהו +
ושמות אליהו

ה = 5 = אד = גב = האב = אהב = הבא
= גם את = 1004 = 5 = דתם = את משה רבנו
= ישעיהו משה רבנו = עלץ כל בית ישראל
= 2003 = 5 = קרן שאר בשר = עלץ אשר בשר
= גם כל הצדיקים שהלכו לפני
= משה רבנו כל הצדיקים שהלכו לפני
= רחם וצלע

האבן = 708 = הגן = חן = אזן
= כל המשפחה טהורה = טהור כל המשפחה
= עור תבל = עלץ השבת = 1707 = 708
= הן תקופותי

תקופת = 986 = יועץ = מתפללות

תקופותי = 996 = צוץ = שלומכם = רצון
= מלכותך

כל תקופות = 1042 = 43 = גדול = גיל

כל התקופות = 1047 = 48 = מח = כוכב
= יובל = בלוי = גילה

כל תקופותי = 1052 = 53 = נבא = גילי

כל תקופותינו = 1108 = 109 = הדק = דקה
= תורת ארץ = 2107 = 109
= ארץ כל ספר התורה = תבלי כל יום
= תבלי כל דורות =תבלי כל התורה

חייתי כך – במרבית הזמן הייתי 'דורין המנותקת מלב הלִבּה' – וגם אני חשבתי כי עִדָּנִים הם פרקי-זמן 'בעבר', שחלפו ואינם עוד. אבל בהדרגה התחלתי להבין כי השם 'עדנים' מתיחס אל רמות מעמיקות בהוייתנו וכי הם נצחיים.

הזמן = 752 = כל שבת = כל בן = כל ברך
= מבין = מתשבי = גן גלוי

חכמת עדן האבן היא בדיוק מהות היותו של אדם קדמון.

קדמון = 850 = מקום בארץ = 1849 = 850
= שמתו בארץ = מרים = תמתי
= קדוש לבבות = לבבות שמי השמים בארך
= 2848 = 850 = תכלת = שתי עיני = הקהל קים
= הקהל קדום = עולם צומח = גוף לוה

אדם קדמון = 1455 = 456 = תנו = ימות

האדם הקדמון = 1465 = 466 = את א-דני
= כליות = כמות = חוגג האמת
= סתו = ינתו = לבבות הויה
= לבבות כל בית ישראל יחד
= לבבות הקדושים = תהלה הויה
= מת האדם הקדוש

בתקופת האבן א-להים נהיֶה ממשי, נגלֶה, תמידי ובסיסי. רק כאשר אנו נוגעים בחלק היסודי של מהותנו הגשמית, עדן האבן, ונוכחים לדעת את קדושתו – נוכל לחוות באמת ובעומק הלב את הקדושה בבריאה.

נוגע = 129 = ענוג = ענגו = גו עמי
= גו אליהו הנביא כלו חכמה = קבוץ עמי
= 1128 = 129 = קבוץ מועד = אהרן עמוד ארץ
= 2127 = 129 = שוכן ארץ = ארץ שן הויה

רק כאשר נחיה את עדן האבן לנצח נוכל לחוות את עצמותנו המתפתחת מן האבן (נברא חי מאד) לשלב הבא בחיים: עולם הצומח; ואז הלאה לשלב עולם החיה ולבסוף – האדם.

נחיה = 73 = גמ"ל = עג = חכמה
= הבניאה = בנויה = הבנוי
= כל החי = בכל ההוה
= היו בכל = אהיה בכל = אדמה חיה
= יהי מח = יהי כוכב = יהי יובל
= יהי בלוי = אנו הוה = אנו זוג
= חג בני = הוא אני

לב הלִבּה שלנו הוא אבן [=גן]. דבר ה' חקוק באותה אבן, ובה פוגשים אנו את בורא העולם. נכון, אנו מתפתחים מעדן האבן – אך אל ננסה להרחיק את עצמנו מאתו או לרחף מעליו בשחצנות ובהתנשאות. עלינו להִשָּׁאר בעדן האבן לעולם, אף בהיותנו חיים ברמות מורכבות יותר.

לב = 32 = השוכן = 1031 = 32
= אל העתיק הקדוש = דוד חי
= דוד בהוה = אוהב בהוה

העמים הקדמונים הנם באמת קדמונים כי עולמם, בכל עת, הוא בעדן האבן – אפילו כאשר גם הם מתפתחים ומשתנים להרכבים של אותן אבנים המהוים את העולמות החיים.
אין בן אנוש מבורך יותר מאדם היודע כי דברי א-להים הם אבני היסוד עליהם נבנית כל מציאות גשמית. זאת המשמעות האמתית של "...מִכְתַּב אֱ-לֹהִים הוּא חָרוּת עַל-הַלֻּחֹת," [שמות לב טז] וזאת המשמעות האמתית של בנין בית המקדש.

אבני = 63 = נביא = בונה = גני
= כל אחד = כל אהבה = מחיה

היסוד = 85 = פה = חג עד = הלומד
= אנכי כל בית ישראל = 1084 = 85
= קבוץ כנסת ישראל כל בית ישראל
= 3082 = 85 = חגגנו באהבה = י-ה סובב

אבני היסוד = 148 = נצח = פה נביא
= היודע גילי = ההוה גילי עד = עד עד
= מתגלם עד = 1147 = 148 = דרשי החיים
= נח נולד = נח מוליד = נו מול דוד
= יודע כל השמות בספר בראשית
= 2146 = 148
= היודע כל מקום בספר בראשית
= כל הגה פה = קמח = המעגל = פסח
= פסגה = אב הקהלה = הוא קול = קול בי
= קהל אחד

לחת = 438 = המשפחה = לתבו = את הלב
= לשון ישעיהו = 1437 = 438 = אתה השוכן
= שוכן אתי = אלישע שוכן

אחרי שראינו זאת יִמָּלֵא לבנו בהכרת תודה ובהוקרה לשומרים על עדן האבן כי בלעדיהם היינו מאבדים את דרכנו הביתה.

אחרי = 219 = טהרה = ירדה = תורת עם ישראל
= 2217 = 219 = דבורה אתם = 1218
= דבר העתיקה הקדושה אתם
= אתם אורי = חג ראשון = חג אשר עולם
= העתיקה הקדושה אשר עולם
= חג ראש עולם = העתיקה הקדושה ראש עלום

ימלא = 81 = אנכי = כסא = טבע
= קבוץ כנסת ישראל = 2079 = 81

לבנו = 88 = נגלה = נחל = לנח = ממח

כדי למצוא גן עדן עלי אדמות עלינו לחיות תמיד בעדן האבן, גם אם נתקדם לחיים מורכבים יותר. הנפש תוכל לחיות בגוף נצחי אם נגלה את עדן האבן השוכן בקרבנו ונתחבר אל אבות אבותינו שם. זוהי המשמעות של "... נאסף אל אבותיו," התחבר אל אבותיו-אמהותיו. זאת העליה בגוף ונפש אל גן העדן העליון. רק שם נמצא את מנוחתנו הנצחית עם הורינו. אנא, הבינו זאת.

עלי = 110 = יעל = כל ימי = העלה

א = 1 = 1000 = קץ = עלץ = על שם
= יודעי עולם צדק = מולידי עולם צדק
= שם המלכה = העתיק הקדוש
= קרן = שרשר = רשרש = רף = שן

אדמות = 451 = המות = אמתי
= להיות

עלי אדמות = 561 = אינך
= אני שר = להיות כל ימי
= כל עולם גשמי אמתי = 1560 = 561
= כל עולם שמחה אמתי = עתניאל
= יהי אור ויהי אור פי העתיק הקדוש
= יהי תקון ויהי תקום יודע העתיק הקדוש
= 3558 = 561
= יהי אור ויהי אור העתיק הקדוש הוה עד
= יהי דבר העתיק הקדוש ויהי דבר העתיק הקדוש +
פי העתיק הקדוש = הנאה נולדתי

עתה = 475 = אבותינו

ויהי = אל = בהוה אחד = אהבה בהוה
= האגד בהוה = גם את הויה = 1030 = 31
= גם את כל בית ישראל יחד  = 2029 = 31
= גם את הקדושים = כתר שמי השמים בארץ
= 3028 = 31 = בא יחוד = וירדת שמי השמים בארץ

העת הוא כל עת = 1007 = ח = בו = הבא
= האב = אהב = אגד = אבותינו לבך
= את אדם = אצילות יהי אור ויהי אור
= לב שרה יהי אור ויהי אור
= הלב שר יהי תקון ויהי תקון
= 3005 = 8 = הג
= הלב שר יהי דבר העתיק הקדוש ויהי דבר העתיק הקדוש